רשימת ההוצאות המוכרות בעסק לצרכי מס

פורסם בתאריך: 17/10/2009  מאת: כהן אהובה, יועצת מס מוסמכת
     



רשימת ההוצאות המוכרות בעסק לצרכי מס הכלל העיקרי להתרת הוצאות בניכוי בעסק הוא, שההוצאות יצאו בייצור הכנסה.
מי שמדווח על בסיס מזומן, ההוצאה תוכר לו רק אם שילם אותה. אולם, עסק המדווח על בסיס מצטבר, ניתן יהיה להכיר בהוצאה גם
כאשר קיימת התחייבות לתשלום.

הוצאה טרום עסקית- זוהי הוצאה אשר הוצאה לפני שהנכס ראוי לייצר הכנסה או לפני שהעסק הבשיל לצורך ייצור ההכנסה (הוצאות יסוד).
בפס"ד סידס- ביהמ"ש קבע כי מר סידס ניסה לייצר הכנסות והיה בשל לייצרם ועל כן הוצאותיו הטרום עסקיות היו מוכרות.
לעומת זאת, בפס"ד נאות מרגלית, בי"ח לפני שהתחיל לפעול שלח את אחד מרופאיו העתידיים להשתלמות ודרש את שכרו כהוצאה.
ביהמ"ש לא התיר לו את ההוצאה.

לכן, יש לבחון כל מקרה לגופו לגבי התרת הוצאה לפני תחילת הפעילות העסקית.

הוצאה פירותית- זוהי הוצאה שחוזרת על עצמה והיא שומרת על הקיים ולא משביחה או יוצרת יתרון מתמיד ולכן תוכר כולה במהלך השנה.
הוצאה הונית- זוהי רכישת מקור הכנסה, כמו: השבחת נכס קיים או יצירת נכס חדש ורכישת רכוש קבוע לעסק.
דוגמא: נגר מוכר שולחנות, מכירת השולחן אצל הנגר המוכר תהיה הכנסה פירותית, אולם לרוכש שקנה את השולחן (את הריהוט המשרדי)שישמש לו בעסק,
זו תהיה הוצאה הונית שלא תוכר במלואה באותה השנה, אלא תוכר לאורך זמן לפי אחוז הפחת שנקבע לה בתקנות. לכל סוג נכס נקבע שיעור פחת מסויים.

הוצאה מעורבת- זוהי הוצאה שחלקה עסקית ובחלקה פרטית. הוצאה זו לא תוכר, אלא אם כן יהיה ניתן להפריד באופן ברור, בין ההוצאה המותרת לבית ההוצאה הלא מוכרת. ראה פס"ד מעונות שדרות רוטשילד .

הוצאה כרוכה (אינצידנטלית)- הוצאה השלובה באופי הכנסתו ופעילותו של העסק, כלומר הוצאה השייכת לתהליך הרגיל של הפקת ההכנסה ונגרמת כחלק
מהסיכויים והסיכונים ההגיוניים של עסק מסוג זה. ראה בפס"ד זילברשטיין.

אילו הוצאות/ עלויות מוכרות בעסק?

1. קניות: סחורה, חומרים וכד' לצורך עיסוקך.

2. שכר עבודה

3. עבודות חוץ/קבלנות משנה

4. מימון- עמלות, ריביות כולל ריבית בגין הלוואה, הפרשי הצמדה וכד'.

5. אחזקה ותיקונים שוטפים

6. צרכי משרד

7. שכר דירה:
לגבי הכרה בהוצאת שכירות דירת מגורים כשהעסק מנוהל מהבית קיימת בעיה. לכאורה ניתן להכיר בהוצאה אבל קיימת מגבלה של חובת ניכוי במקור מתשלום דמי שכירות וחבות המקבל במס על דמי השכירות לצורכי עסק, בשעה שהם פטורים ממס כאשר הם מתקבלים בידי המשכיר עבור מגורים.
אם תנכה 35% מס מדמי השכירות או כל ניכוי אחר שפקיד השומה קבע באישור, אז אין בעיה להכיר בהוצאה.

8. נסיעות במונית ובתחבורה ציבורית.

9. מיסים עירוניים, אגרות וחשמל:
במידה והעסק מנוהל מהבית, הוצאות ארנונה, חשמל וועד הבית  יוכרו על פי החלק היחסי של השימוש בדירה לצורכי העסק .

10. ביטוח עסקי

11. אינטרנט ותחזוקת אתר

12. השתלמות: לא כל השתלמות מוכרת. יש להתייעץ עם איש מקצוע.

13. דואר

14. ספרות מקצועית

15. שכר טירחה בגין שירותי הנהלת חשבונות, דוחות ומאזנים המשלומים ליועץ מס/רואה חשבון.

16 משפטיות: שיצאו בעד שירותים שנתן עו"ד במסגרת העסקית

17. פחת: הוצאה שמופחתת לאורך שנים על רכישת רהיטים למשרד, ציוד ונכסים אחרים, בהתאם לתקנות מס הכנסה פחת 1941.

18. הוצאות כיבוד:
א. כיבוד ואירוח במקום העסק- כיבוד קל (שתייה קרה או חמה, עוגיות וכיוצ"ב) יוכרו ב-80%.
ב. אירוח במסעדות- לא מוכר.
ג.  אירוח אורחים מחו"ל- ארוחות במסעדות ובמקום העסק מוכרות, אם הן סבירות ונוהל לגביהן רישום נדרש (שם האורח וארץ מוצאו, מספר ימי האירוח, נסיבות האירוח,
מס' דרכון וכו'). הוצאות לינה וטיסה ונסיעות בארץ יוכרו בכפוף לקבלות המפרטות את ההוצאות האמורות.

19. מתנות:
א. מתנות לספקים ולקוחות בשל קשר עיסקי: עד 180 ש"ח לאדם בשנה אם המתנה ניתנה בישראל. ועד 15 דולר לאדם בשנה אם המתנה ניתנה בחו"ל.
התרת ההוצאה מותנית ברישום פרטי זיהוי המקבל, המקום בו ניתנה המתנה ובהצגת קבלות לאימות ההוצאה.
ב. מתנות לעובדים: מעביד שנתן מתנה לעובד לרגל אירוע אישי בלבד, תוכר לו ההוצאה עד לסך של 180 ש"ח.
תלושי חג או כל מתנה אחרת לרגל החגים יוכרו במלואם למעסיק בתנאי שזקף זאת בתלושי השכר לעובדיו.

20. חובות אבודים: יוכרו אם הם עסקיים ואם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי החוב לא ניתן לגבייה ונעשו כל המאמצים לגבייתו.

21. הוצאות אש"ל:
א. בארץ- ההוצאה מותנית בקיום הוראות תקנה 2(3) לתקנות מס הכנסה התשל"ב -1972.
ב. הוצאות שהייה בארץ לעובד המוזמן מחו"ל- מומחה חוץ כהגדרתו בפקודה זכאי לנכות הוצאות שהייה הכוללות לינה או דמי שכירות ללא תקרה וארוחות בתקרה של
280 ש"ח ליממה בגין עד 12 חודשים ששהה בישראל.
הוצאות הטיסה יוכרו למעביד(למי שהזמינו) במלואן כנגד הצגת מסמכים נאותים.

22. הוצאות נסיעה לחו"ל: במידה והיו הכרחיות לייצור ההכנסה, כמו: מציאת לקוחות פוטנציאליים, פגישות עסקיות, תערוכות וכד'.
ההוצאות יוכרו ע"פ התקנות.

23. הוצאות אחזקת רכב- בהתאם לתקנות הרכב.

24. ביגוד: הוצאות רכישת ביגוד כולל נעליים בעבור העוסק או בעבור עובדו, שנועדו לשמש לצרכי עבודה וניתן לזהות בבגד השתייכות לעסק באופן בולט כמו סימול וכד'
או שע"פ דין קיימת חובה ללבוש אותו בעסק .
אם לא ניתן להשתמש בבגד לשמוש פרטי, כמו: חלוק אחיות, גלימת עו"ד, סרבל טיסה וכד' אז כל ההוצאה תוכר.
אם אפשר להשתמש בביגוד גם שלא לצרכי העבודה, כמו: חליפת מדים ייצוגית של עו"ד או כל חליפה ייצוגית אחרת, אז ההוצאה תוכר רק ב- 80%.

25. מחקר ופיתוח: בהתאם להוראות סעיף 20א' לפקודה.

26. טלפון:
א. הוצאות טלפון במקום העסק מוכרות במלואן.
ב. הוצאות טלפון בארץ למי שעיקר עיסוקו מביתו:
אם ההוצאות לא עלו על 20,300 ש"ח לשנה, יותרו 80% מההוצאות או חלק מההוצאות העולה על 2,000 ש"ח, כנמוך.
אם ההוצאות עלו על 20,300 ש"ח לשנה, יותרו בניכוי חלק ההוצאות העולה על 4,100 ש"ח בלבד.

ראוי לציין, שאם מקום המגורים שימש את עיקר העיסוק רק בחלק מהשנה, יותר חלק מההוצאות הנ"ל באופן יחסי לתקופת השימוש.
ג. הוצאות טלפון בחו"ל למי שעיקר עיסוקו מבית:
ההוצאה תוכר במלואה, אם השיחה הייתה בייצור הכנסה ונוהל רישום כנדרש בגינה, כמו: תאריך, שעה, יעד השיחה וכד').

27. טלפון סלולרי:
א. ההוצאות  יוכרו רק מעל 1,080 ש"ח בשנה (90 ש"ח בחודש), או מחצית מההוצאות, כגבוה.
ב. מעביד אשר העמיד לרשות העובד טלפון נייד, ההוצאה תוכר לו במלואה בתנאי שזקף שווי בתלוש.